אושיקוב

אושיקוב

אושיקוב ( אוסיאקוב, באידיש- שאקב)

oshikov-sgבחבל ויילון

נתוני אוכלוסין:

בשנת 1764-65 התגוררו בה 41 יהודים.

בשנת 1897 התגוררו בה 552 יהודים, מתוך אוכלוסיה כללית שמנתה 1233 נפש.

סמל אושיקוב
בשנת 1921 מנתה 759 יהודים , מתוך אוכלוסיה של 1544 נפש.

ב-1 בספטמבר 1939 מנתה אוכלוסיית יהודי אושיקוב כ-700 נפש.

במהלך המאה ה-17 ביססה אושיקוב את מעמדה באזור, ופעל בה יום שוק שבועי. מראשית המאה ה-15 עד המאה ה-17 פעל בה מפעל ברזל. פריחתה של אושיקוב כעיר בחבל תרמו להתיישבות אוכלוסיה יהודית קטנה בעיר במחצית המאה ה-18. בעלי המקצוע בקהילה היהודית באושיקוב כללו אז: שלושה בעלי פונדקים, קבוצה קטנה של סוחרים וכמה בעלי מלאכה.

עד למאה ה-19 רוב יהודי אושיקוב היו בעלי חלקות, שדות ובתים.אולם, לאחר הרפורמות בשנת 1864, רובם עמד להפסיד את נכסיהם, מכיוון שבעלות על רכוש הייתה מותרת רק למעמד האיכרים. המאמצים להמשיך ולהחזיק בנכסיהם לבשה צורות שונות לאורך העשורים הבאים. כמה יהודים הצליחו להחזיק בבעלות על בתיהם וחלקותיהם, תודות להתערבותו של אחד מראשי העיר של אושיקוב, שקבע כי היהודים המקומיים יחושבו בין מעמד האיכרים.

יהודי אושיקוב השתייכו לקהילת ז'אלושין. במחצית השנייה של המאה ה-18 הפכה אושיקוב קהילה עצמאית עם רב משלה. לקראת תום המאה ה-18 רבי אליהו זינגר ישב בראש הקהילה.לאחר שסיים את כהונתו באושיקוב שירת כרב הקהילה בבז'ז'ניקה.בשנת 1909 רבי יצחק בראון כיהן כרב הקהילה באושיקוב. חתנו, רבי מנחם טיגר ירש את מקומו.

בין שתי מלחמות עולם מספר ארגונים קהילתיים פעלו באושיקוב. ביניהם:קרן נדבנות ( גמילות חסדים), קבוצת לינת צדק וארגון לתמיכה בעניים. בתקופה זו פעלה באושיקוב ספריה שנקראה על שם י.ל. פרץ, וכן ארגון ספורט יהודי.

לאחר כיבוש אושיקוב בידי הנאצים ( בספטמבר 1939), חלק מיהודי העיירה עזבו או גורשו למקומות אחרים. במהלך ימי הכיבוש הראשונים נכלא רב העיירה עם קבוצת יהודים בידי הנאצים. לאחר שעינו אותם הם נשלחו במשאית ליעד לא ידוע.יודנראט הוקם באושיקוב בפקודת הנאצים. בסוף אוקטובר 1939 היו באושיקוב כ-600 יהודים. בשנת 1940 גורשו היהודים בהדרגה מבתיהם ורוכזו בגטו. משם נשלחו חלקם למחנות עבודה, חלקם נשלחו, כנראה, לבלכאטוב.

בשנת 1942 כ-500 יהודים, שנלקחו מקיילציגוב הסמוכה, הועברו לאושיקוב. פעולה זו של ריכוז נעשתה כהכנה לחיסול יהודי חבל ויילון. ואכן החיסול בוצע במחצית השנייה של אוגוסט 1942. יהודי רוב הישובים באזור ( כולל יהודי אושיקוב) רוכזו בויילון. היהודים שנמצאו מתאימים לעבודה נשלחו לגטו לודז', והשאר נשלחו למחנה המוות חלמנו.