בזזניצה ממוקמת לאורך נהר פישה שמהווה פלג מנהר ורטה במחוז לודז'.
כ- 10 משפחות יהודיות התגוררו בבזזניצה כבר בשנת 1793. עד שנת 1808 התגוררו בה כבר 32 יהודים ובשנת 1827 היגיע מספר היהודים בעיר ל 172 ועד שנת 1921 האוכלוסייה היהודית בבזזניצה מנתה 406 יהודים מתוך אוכלוסיה כוללת של 1899 נפשות. בראשית מלחמת העולם השנייה היו בה כ- 150 משפחות יהודיות שהיוו כ- 60% מכלל האוכלוסייה. כיום מתגוררים בבזזניצה פחות מ- 1000 נפש מהם אף אחד לא יהודי.
בזזניצה הייתה עיירה עם עצי ליבנה לבנים רבים, שנקראו בפולנית "ברזוזי" ומכאן שמה של העיר.
בזזניצה הוקמה בשנת 1278 כנכס של המלך. יהודים לא הורשו להתגורר בה עד לשנת 1793, אז ניתנו הנכסים לכלל העם, אז נשלטה בזזניצה בידי פרוסיה. ועד קהילה יהודי שכלל נציגים יהודיים ממספר עיירות בסביבה התקיים בעיירה כבר בשנת 1825, אז, היו לקהילה כבר שני בתי כנסת, בית מדרש ובית קברות.
תושב העיירה תיאר את בזזניצה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה כך: "עיירה יהודית קטנה ונחמדה בה כל היהודים הכירו זה את זה ". לעיירה היה גם תחנת משטרה בית משפט ותחנת דואר אחת.
רב היהודים ועסקיהם היו ממוקמים במרכז העיירה, כשרוב אוכלוסיית העיירה מתגוררת מסביב למרכז. חיי המסחר בעיירה נשלטו על ידי היהודים. בכל שבוע התקיים יום שוק במרכז העיירה, תושבי העיירות והכפרים מהסביבה פולנים ויהודים היו באים לקנות אספקה, סחרו בתבואה ובבקר. כיום אין זכר לפעילות עסקית במה שהיה בעבר מרכז העסקים של העיירה בשנות ה- 30.
עם כיבוש העיירה בידי הנאצים בספטמבר 1939 שינו הגרמנים את שמה של העיירה לברנטל, וסיפחו אותה מיד לרייך השלישי, באוגוסט 1942 נכחדה הנוכחות היהודית בעיירה כאשר אחרוני היהודים נלקחו ונשלחו. האוכלוסייה המקומית בזזה את הרכוש שהושאר על ידי היהודים בעיירה. כיום אין יהודים בבזזניצה.
בית המאפייה בבזזניצה שסיפק חלות, לחמניות ולחמים לכל עיירות הסביבה בשנת 1938 ואותה מאפיה כפי שנראית בשנת 1997 לאחר שהופצצה כליל במלחמת העולם השנייה